הספקה מרכזית עידן תש"ס בע"מ נ' הצבי יוסף ניהול פרויקטים בע"מ ואח'

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר חוב שהוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשים על ידי המשיבה האוחזת בשטר.

שטר החוב הינו על סך של 200,000 ₪ ואולם בהתאם לבקשת הביצוע חובם של המבקשים למשיבה עומד על סך של 66,080 ₪.

המבקשת 1 הינה חברה פרטית העוסקת בתחום הבניה. המבקש 2 – הינו מנהלה, מורשה החתימה ובעל השליטה במבקשת. המבקשים הגישו התנגדות נתמכת בתצהירו של מר צורי ברדה, מנהל עבודה אצל המבקשת ובנו של המבקש 2. בהתאם לנטען בתצהיר, הוגש התצהיר על ידי מר צורי ברדה, מטעמם של שני המבקשים, כמי שהעובדות ידועות לו מידיעתו האישית.

לטענת המבקשים בהתנגדות, סיפקה המשיבה למבקשת -1 חומרי בניה ומוצרי בניה לאתר בניה באשדוד. עובר לתחילת האספקה הגיע מר צורי ברדה להסכמה עם נציג המשיבה בני ביחס למחירי המוצרים שיסופקו על ידי המשיבה למבקשת -1.

לטענתם, עיון בחשבוניות ובתעודות המשלוח, אשר צורפו כנספחים לבקשת המשיבה להטלת עיקולים טרם אזהרה בתיק ההוצאה לפועל, מעלה כי המשיבה חייבה את המבקשת 1 בתשלומי יתר, הן בשל חיוב הגבוה מהמוסכם עבור החומרים ומוצרי הבניה והן בשל חיוב בגין תעודות משלוח של מוצרים וחומרים שלא סופקו מעולם למבקשת 1, שכן חלקן של תעודות המשלוח כלל אינן חתומות ו/או החתימה על גביהן אינה מזוהה.

לתצהיר התומך בהתנגדות צורף תחשיב שנערך על ידי המצהיר (נספח "א" להתנגדות). בנספח "א" פורטו תעודות המשלוח אשר אושרו על ידי המצהיר לתשלום, בציון הסכום בו יש לחייב המבקשים בהתאם להסכמה הנטענת על מחירי המוצרים, וכן פורטו תעודות המשלוח אשר החומרים והמוצרים המפורטים בהן לא סופקו למבקשת -1 מהסיבה כי הן נעדרות חתימה ו/או החתימה עליהן אינה מזוהה.

בהתאם לתחשיב שבוצע ע"י המבקשים בנספח "א" , הודו המבקשים בחוב בסך של 14,583 ₪ בלבד.

הצדדים התייצבו לדיון בפני במהלכו נחקר המצהיר, מר צורי ברדה, על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

בסיכומים חזרו המבקשים על טענותיהם בהתנגדות כי חלק מתעודות המשלוח כלל אינן חתומות על ידי מי מטעמה של המבקשת 1, דבר שיש בו כדי להעיד כי הסחורה כלל לא הגיעה לאתר הבניה, וכי חלק מתעודות המשלוח נחזות להיות חתומות על ידי אנשים אשר זהותם כלל אינה ידועה למבקשים. לטענתם, בעדותו של מר ברדה ונספח "א" שצורף להתנגדות עלה כי על אף ששני אנשים בלבד מטעם המבקשת 1 , המבקש 2 ומר מאיר ברדה, היו רשאים לחתום על תעודות משלוח, הרי שבכל מקרה בהן זוהתה חתימת החותם על תעודות המשלוח, גם אם לא היה רשאי לחתום עליה, הודו המבקשים בחיוב זה. עוד טוענים המבקשים כי אין מקום לחייבם בתשלום סחורה שלא סופקה בפועל וכי על המשיבה מוטל הנטל להוכיח כי אכן סופקה הסחורה.

המשיבה טוענת כי יש לדחות על אתר ההתנגדות בכל הנוגע למבקש 2, אשר לא הגיש תצהיר מטעמו לתמיכה בהתנגדות, ולכל הפחות היה עליו לצרף תצהיר מפנה לתצהיר שניתן על ידי מר צורי ברדה ולהסביר מדוע אינו מוסר תצהיר מטעמו. משלא עשה כן המבקש-2 יש בכך כדי להעיד כי הינו מתחמק מהחקירה הנגדית. לטענת המשיבה אין אף ערך לתצהירו של מר צורי ברדה אשר אינו נושא בתפקיד כלשהו במבקשת -1.

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי הגנתם של המבקשים הינה בגדר הגנת בדים ויש לדחותה. המבקשים כלל לא נכנסו לפרטי הגנתם בתצהיר שהוגש ואף גרסתם קרסה בחקירה הנגדית.

אף שהמבקשים הודו בחוב בסך של 14,583 ₪, לא טרחו המבקשים עד היום לשלם החוב שאינו שנוי במחלוקת.

דיון והכרעה :

ראשית, יש לדון בטענת המשיבה כי יש לדחות ההתנגדות ביחס למבקש-2 בהעדר תצהיר מטעמו.

הכלל הבסיסי הוא שכל אחד מהנתבעים בסדר דין מקוצר חייב למסור תצהיר משל עצמו. בייחוד אמורים הדברים כאשר פרטי ההגנה מצויים בידיעתו המיוחדת של אותו נתבע, שנמנע מלהגיש תצהיר, אלא אם כן ניתן הסבר מספיק למתן תצהיר על ידי אדם אחר.

הכלל החל בעניין זה אינו נוקשה והוא משאיר בידי בית המשפט שיקול דעת לסטות ממנו במקרים הראויים לכך. כך במקרה שבו קיימת זהות בין טענות ההגנה של נתבעים שהוגש נגדם כתב תביעה בסדר דין מקוצר, רשאי נתבע אחד להגיש תצהיר גם בשמו של הנתבע השני ובמקומו.

לתובע שמורה הזכות להזמין את הנתבע השני, שלא הגיש תצהיר, לחקירה בעל פה בעת בירור הבקשה לרשות להתגונן.

(ראה בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" מהדורה שביעית בעמ' 145-147).

בענייננו, ניתן התצהיר על ידי מר צורי ברדה, מנהל עבודה במבקשת 1 ובנו של המבקש-2, אף בשמו של המבקש-2 וכמי שמלוא העובדות מצויות בידיעתו האישית.